חנות קטנה בפאתי שוק לוינסקי. את רוב החלל ממלאות מכונות – דוד גדול, מפוח, מערכת צינורות מתכת, ואבני ריחיים ענקיות. בקדמת החנות, מאחורי דלפק, עומד איש גדול ומדבר עם קבוצת לקוחות ברצינות תהומית על טחינה. “תשכחו מכל מה שאתם יודעים” הוא אומר להם. מלאכת הטוחן, בית עסק שעוסק בייצור וממכר טחינה (גולמית, מלאה משומשום לא קלוי) נפתח בקיץ האחרון בסמטת השוק, רחוב קטנטן שמסתעף מלוינסקי בחלקו המערבי (מול חומוסיית גרגר הזהב, בין מבסוטה לטוני ואסתר למי שמכיר). הספקתי לחלוף על פני השלט כמה פעמים לפני שנכנסתי (בעיצומה של הרצאה ללקוחות פעורי פה על שומשום וטחינה), במידה רבה הודות להמלצה חמה מדורון, קורא מסור של הבלוג וחובב טחינה מושבע, שטען שמדובר באמת ב”משהו אחר”. והיא באמת אחרת. הטחינה של מלאכת הטוחן (טכנית, מדובר בחמאת שומשום) לא דומה לשום דבר שאתם מכירים. לא מדובר בנוזל שומני סמיך והומוגני כמו מוצרי טחינה גולמית אחרים, אלא במחית במרקם גס וגרגרי, עם טעם מריר-מתקתק של שומשום לא קלוי. בהתחלה לא כל-כך ידעתי איך לאכול את זה, תרתי משמע. אחרי אי אלו משחקים וניסויים הבנתי שכדאי באמת לשכוח ממה שאני יודע, ולא צריך לצפות מהטחינה הזו להתנהגות של טחינה רגילה. היא עקשנית יותר, פחות מתמסרת, אבל שווה את המאמץ. בין לבין, מצאתי את עצמי חוזר שוב ושוב [...]
↧